כן אבא אני כועסת עליך. כועסת שבזכותך אני סחורה פגומה, שאני לא מסוגלת להתמודד עם רגש טוב. שאני הורסת אותו לפני שמשו אחר יהרוס אותי שוב. בדיוק כמו שאתה עשית. ובכלל לא בכוונה לפגוע בי, כמו פיל בחנות חרסינה רצת קדימה עם המטרה השלילית שלך ורק מאוחר יותר שמת לב לכל השברים שהשארת מאחור.
יותר משאני כועסת עליך, אני כועסת על עצמי. שלא מצליחה לשחרר את העקבות של התקופה אחרי כל כך הרבה שנים. ואולי לא אוכל לשחרר אותם לעולם. אולי הם העמודי תווך שבונים אותי כול יום מחדש
10.10.16
;){kind=link}