עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

ופתאום שקט

04/05/2014 10:36
Cassidy Drake
אז אני חלאה ומגעילה ואני הורסת לעצמי את החיים. זה מה שאת חושבת אמא. כואב שאת צועקת את זה על הבוקר אבל לפחות את מדברת איתי במקום לברוח כמו פחדנית. אני מאושרת אבל את זה את לא שומעת. איכשהו החיים שלך מתפרקים לא שלי. אז תמשיכי לצרוח. זה הכי כיף על הבוקר.
תזכירי לי מי הבת של מי?..  
shovalove
07/05/2014 20:38
מזדהה ):
08/05/2014 10:07
אני מבינה אותך כל כך... לפעמים אנשים מעדיפים לברוח ולצרוח כי זה יותר קל
מאשר לעמוד ולהתמודד כי הם מפחדים להודות שהם טועים!
אני איתך כמו תמיד!
שקד
14/05/2014 07:36
אני מזדהה!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

אודות

תהיה בטוח שאנשים רואים אותך ,אתה לא תיפאורה בעולם הזה.
מה להראות זה כבר בחירה שלך..
חברים
שאריות של החייםתיאומצונזרתשמי הוא גיאcosmicBFFאהבה אסורה
Qweensunshineטליהע.מ.ATC Coachingenonimi
הכאב שבשתיקהאלונהTigerLilydont let me go .שקדSuzan
אביחיThe Cheshire Cat
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
.
יש לי חלום לשלוט בזמן ,
לעשות כול העולה על רוחי
ומיד אח"כ להחזיר את הזמן לאחור כלא היה..
יכולת זו היא רק חלום ולכן בזבוז הזמן על הרצון להגשימו הוא הריסת מטרת החלום עצמו.
דויד וגולית
באמת היה דו-קרב דויד וגולית , אנחנו היינו דויד , וניצחנו.
אבל דויד הזה לא שם לב שכשחזר משדה הקרב בעיניים שלו כבר היה מבטו של גולית.
טולסטוי
אסור לכתוב אלא כאשר בכל פעם שאתה טובל את עטך בדיו חלק ממך משאר בקסת